עקירה

מה עלינו לדעת בטרם אנו ניגשים לביצוע עקירה?

הסיבות העיקריות לעקירת שיניים:

  • שן עם תהליך עששתי ניכר אשר אינו מאפשר שיקום השן.
  • מחלת חניכיים מתקדמת אשר גרמה לאיבוד עצם משמעותי וניידות.
  • סיבה אנדודונטלית על רקע בעיות במוך (שורש) השן אשר אינן ברות טיפול (סדק בשורש וכד')
  • באנשים עם מחלות סיסטמיות מתקדמות או מטופלים לפניי השתלות איברים אשר להם שיניים עם זיהומים מתקדמים.
  • לפניי טיפול ליישור שיניים ע"מ לאפשר תוצאות טובות של הטיפול.
  • שיניים המציגות סביבן תהליך פתולוגי כגון ציסטות את גידולים אחרים.
  • שיני בינה אשר גורמות לנזק לשיניים הסמוכות.

אולם יש לזכור, לא כל שן ניידת או אשר מציגה תהליך עששתי מתקדם יש לעקור, ברפואת שיניים היום טיפולים רבים אשר מאפשרים "להציל" שיניים אשר בעבר נחשבו כ"שיניים אבודות" ולכן יש לפנות לרופ"ש ולהתייעץ ובמידת הצורך לפנות למומחים בתחומי רפואת השיניים מומחים לטיפולי שורש שיקום הפה למחלות חניכיים וכד' לפניי קבלת ההחלטה לפניי עקירת השן.

האם כל רופא שיניים יכול לבצע עקירה? או שמא עלינו לפנות למומחה?

כעיקרון, כל רופ"ש יכול לעקור שיניים, אולם במצבים מורכבים כגון שינים כלואות אשר יכולות להימצא סמוך לגורמים אנטומיים כגון עצבי הפנים כדאי להתייעץ עם מומחה לכירורגיית פה ולסת ובמקרים מסוימים יש צורך גם בביצוע צילום תלת ממדי (צילום CT) ע"מ לאבחן בדיוק היכן נמצאת השן יחסית לעצבים או הסינוס המקסילרי לפני ביצוע העקירה.

האם ישנן הנחיות מיוחדות למטופל לאחר עקירת שן? מה צפוי לנו לאחר עקירה?

בעקירות רגילות בד"כ אין צורך בטיפול מיוחד ע"פ שיקול דעתו של הרופ"ש המטופל יקבל נוגדי כאבים ושטיפות פה אנטיספטיות. בעקירות כירורגיות, מורכבות, בד"כ מדובר בהליך כירורגי אשר יצריך מעבר לשטיפות ונוגדי כאבים גם אנטיביוטיקה וביקורות נוספות אצל הרופא המטפל.

אילו סיבוכים יכולים להיות לאחר עקירה וכיצד ניתן למזער אותם?

לאחר עקירות רגילות, ניתן לצפות לריפוי מלא לאחר מס' ימים אולם בעקירות כירורגיות מורכבות זמן הריפוי עשוי להיות ארוך יותר עם נפיחות של מס' ימים ואף כאבים. הדבר הטוב ביותר הוא להיוועץ בכירורג לפניי ביצוע הטיפול וזה יכול להכין את המטופל לפי מורכבות הטיפול.

במקרים קיצוניים, יכולה להיגרם נפיחות משמעותית עד לסגירת העין (בעקירת שיניים בלסת עליונה אזור קדמי). במקרים של עקירות שיניים קרובות לעצב בלסת התחתונה, יכולה להיגרם תחושה של הרדמה (כמו לאחר הרדמה מקומית בטיפול שיניים) בצד בו בוצע הטיפול התחושה בד"כ חולפת אולם במקרים קיצוניים תישאר לצמיתות. בלסת העליונה בשיניים טוחנות הסמוכות לסינוס המקסילרי, ייתכן זיהום בסינוס.

מהו הרכס?

הרכס היא החלק בעצמות הלסת המקסילרית והמנדיבולרית (העליונה והתחתונה) אשר בתוכו נמצאים השורשים. בזמן מחלת חניכיים יש הרס של העצם התומכת בשן ולכן יש "איבוד" של עצם/רכס.

לאחר עקירת שיניים, מומלץ בד"כ לבצע פעולות לשימור הרכס הנותר לאחר העקירה. אולם, צריך לזכור שברוב המצבים בהן לעקרו השיניים הרכס כבר נפגע ולכן החשיבות הגדולה בשימור/שחזור הרכס.

מהי מכתשית? מדוע נפגעת במהלך עקירת השן? מה חשיבותה?

המכתשית הינה החלק ברכס האלבאולרי אשר בתוכה נמצאים השורשים. בד"כ הקיר הבוקאלי (שפתי) דק יותר מהחלק הלינגואלי (לשוני). לאחר עקירת השן אזור המכתשית עובר תהליך של ספיגה/הרס בעיקר בקיר הבוקאלי.

שמסתיים לאחר כ- 6 חודשים אז ניתן לראות מילוי של המכתשית בעצם חדשה. ההרס בשלב הראשון ברובו אופקי כ- 30-40% ומעט אנכי.

אילו אפשרויות טיפול במכתשית לאחר העקירה עומדות בפני הרופא?

קצת פירוט על כל אחת מהאפשרויות.

לאחר עקירת השן עומדות בפניי הרופא מס' אופציות טיפוליות:

  • עקירה ללא טיפול נוסף.
  • עקירה עם השתלת שתל עצם.
  • עקירה עם השתלת שתל עצם ושימוש בממברנה.

על הרופא המטפל, לקבל החלטה לגביי דרך הטיפול. לשיניים אשר נעקרות לצעירים במסגרת טיפול אורתודנטי. בד"כ, לא מבצעים כל פעולה נוספת. גם במידה עוקרים שיני בינה בד"כ אין צורך בביצוע השתלת עצם. אולם, במידה ועוקרים שן באזור של חשיבות אסתטית, באתרים אשר מיועדים לשחזור ע"י שתלים, עדיף לבצע הליך של שימור המכתשית. כמו כן, יש חשיבות רבה לטכניקת העקירה. מחקרים רבים הראו שעקירה א-טראומתית ללא פגיעה בקירות המכתשית מורידה את מידת ספיגת העצם.

באתרים אשר מבוצעת השתלת עצם בזמן העקירה נראית ספיגת עצם קטנה יותר לאחר 6 חודשים בהשוואה למכתשיות שעברו עקירות בלבד. ברכסים אשר בהם מאובחנת ספיגת עצם של הקיר הבוקאלי, יש צורך בשימוש בממברנה בנוסך לשתל העצם שמוחדר לאתר. ללא שימוש בממברנה באזורים אלה אובחנה ספיגה אופקית, משמעותית, גדולה יותר לעומת אלה בהם היה שימוש בממברנה.

רוב המחקרים מראים ששימוש בפרוצדורות לשימור המכתשית יצמצמו משמעותית את הספיגה הגרמית של אתר העקירה הן בממד האופקי והן באנכי.

האם הרופאים מבצעים אחת מפעולות אלו?

פעולות לשימור המכתשית דורשות מיומנות רבה וניסיון. ולכן יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפניי ביצוע הפעולה ע"מ להבין איזה סוג הליך מתאים לאזור. במידה ומדובר בהליך מורכב יותר יש מקום להתייעץ גם עם רופא מומחה. כדאי לברר לגביי סוג שתל העצם (ממקור אדם מהחי סינטטי וכד') אם יש צורך להשתמש גם בממברנה (נספגת לא נספגת?) ואיך ישוקם המקום לאחר עקירת השן (תותבת נשלפת, שתל גשר וכד').

מדוע רוב רופאי השיניים לא עושים טיפול זה וגם לא מציעים אותו או מיידעים עליו? מהי עלות הטיפול במכתשית?

עקירת שן עם פעולה כירורגית נוספת לשימור/שיחזור המכתשית מצריכה מיומנות גבוהה ואורכת זמן רב יותר מעקירה רגילה. יש צורך להקפיד ולעקור את השן בצורה עדינה/א- טראומטית ע"מ לשמר את קירות המכתשית הדקים כמו כן יש צורך במיומנות כירורגית גבוהה ע"מ להגיע לשימור מרבי ואף בניה נוספת של עצם מעבר לקירות המכתשית. חשוב לזכור שע"מ להתקין שתל יש צורך בעובי גדול יותר של עצם בהשוואה לעובי העצם סביב שיניים. בשיניים קדמיות, למשל, עובי העצם של 0.6-0.8 מספיק לשימור השן לעומת זאת שתל מצריך עובי הגדול מ- 2 מ"מ.

מדוע מייקר באופן משמעותי את עקירת השן? מדוע דווקא חוסך כסף לעתידה של השן?

רוב שתלי העצם בהם עושים שימוש לשימור המכתשית לאחר עקירה מיובאים מחו"ל חלקם כמו שתל העצם מסוג Bio- Oss קיימים כבר שנים רבות עליהם נעשו עשרות מחקרים אשר הוכיחו את יעילותם ולכן חומרים אלה יקרים יותר ומייקרים משמעותית את עלות הטיפול אולם אם לא נשתמש בשתלי העצם הספיגה לאחר העקירה תהיה משמעותית גדולה יותר ותצריך פעולה כירורגית נוספת ו/או תגרום לפגיעה אסתטית ולכן "יצא שכרו בהפסדו"

מהו הליך הריפוי התקין של מכתשית השן לאחר עקירה?

לאחר הסרת השורש מהמכתשית, האזור עובר תהליך ניווני. נראה ספיגה של הרכס בעיקר בממד האופקי וגם בממד אנכי. מייד עם עקירת השן נוצר קריש דם שממלא את אתר העקירה. לאחר 7-10 ימים, ניתן לאבחן סגירה של החניכיים מעל העקירה (תלוי בגודל השן. התהליך בחותכת תחתונה מהיר יותר משן טוחנת). עצם חדשה ממלאת את המכתשית 6-12 שבועות לאחר העקירה. נראה ספיגה אנכית של כ- 4 מ"מ 6 חודשים לאחר העקירה וספיגה אנכית של כ- 1.5 מ"מ ב- 6 חודשים הראשונים.

אם לא בוצעה שום פעולה לשימור הרכס, האם יש דרך חזרה לתקן?

כמובן שניתן לבצע פעולה נוספת, אולם הטיפול בד"כ יתבצע מס' שבועות לאחר העקירה. זמן שבו כבר נגרמה ספיגת עצם. כמו כן, יש צורך בהליך כירורגי נוסף שכולל הרדמה מקומית תפרים וכד' אשר ניתן היה לחסוך אם מבצעים את הטיפול בזמן העקירה.

מה ההבדל בין תהליך החלמה ספונטני של המכתשית לבין תהליך ההחלמה של המכתשית לאחר פעולה לשימור הרכס?

אין הבדל בהליך ההחלמה, בד"כ לאחר טיפול לשימור המכתשית יש גם תפרים אותם יש להסיר וכמות הביקורות לאחר הטיפול בד"כ גדולה יותר.

האם יש הבדל בטיפול מכתשית העקירה לאחר עקירת שן בינה?

לשיני בינה לא נבצע טיפול לשימור המכתשית וזאת בעיקר בגלל שאין פגיעה אסתטית באתרים אלה כמו כן האתר אינו מיועד לשיקום.

האם טיפול במכתשית מביא לתוצאות אסתטיות טובות יותר?

חד משמעית כן. באתרים שעברו הליך לשימור המכתשית, נראה ספיגת עצם משמעותית קטנה יותר יחסית לאלה שלא עברו פעולות כירורגיות אלה ולכן אחת ההתוויות העיקריות השתלת עצם לאחר עקירה הן לשיניים באזורים האסתטיים (קדמיים).

דילוג לתוכן