מחלות חניכיים

אחת המחלות הנפוצות באדם היא מחלת החניכיים (מחלה פריודונטלית: פרי- סביב, אודונטום- שן). השיניים מעוגנות בתוך מכתשיות עצמות הלסת ואמצעי החיבור הוא סיבים הקרויים הליגמנט הפריודונטלי. סיבים אלה מכוסים ע"י רקמה רכה- החניכיים. מחלת החניכיים היא האחראית העיקרית לאובדן השיניים אצל מבוגרים מעל גיל 30. המחלה מאופיינת במהלך איטי ובדרך כלל נטול סימפטומים בולטים, מה שעשוי לגרום בדרך כלל לאבחון מאוחר.

מחלת חניכיים היא מחלה זיהומית כרונית הנובעת מפעילות חיידקים (בסביבת פלאק/ רובד) פתוגניים המפרישים רעלנים הגורמים להרס הרקמות סביב השן: לפרוק/ספיגה של העצם התומכת ובשלב בו קיימת נסיגה משמעותית של עצם תומכת, השן סובלת מרמת ניידות מתגברת וללא טיפול אף תאבד.

כיצד נגרמת מחלת חניכיים?

בחלל הפה אובחנו בין 200 לכ 400 זנים שונים של חיידקים, השותפים בהרכבים שונים בגרימת המחלה, רובם אנארוביים (אשר מתקיימים באזור נטול חמצן). החיידקים חיים במערכת אקולוגית וכאשר מופר האיזון בין קבוצות החיידקים במערכת זו, משגשגת קבוצה מסוימת של חיידקים , שהם האחראים למחלת חניכיים. חוסר האיזון נגרם בד"כ כתוצאה משינויים סיסטמיים במאחסן כגון מחלות כלל מערכתיות כרוניות (סכרת, יתר לחץ דם וכד') או מחלות אימונולוגיות (של מערכת החיסון: איידס או מחלות גנטיות אחרות).

החיידקים מהקבוצה הנ"ל, מפרישים רעלנים אשר גורמים לתגובה מקומית הגורמת לגירוי רקמות המאחסן. הרקמות מגיבות בתהליך דלקתי הגורם לשחרור מוגבר של ציטוקינים, אנזימים, קולגנאז ורדיקלים חופשיים הגורמים להרס של הרקמות הרכות עצמן , הרס רקמת החיבור (החניכיים) והרקמות הקשות (העצם) בהיקף השורש.

חניכיים בריאים, בד"כ, נראים ורודים ובתקריב ניתן לראות כי פני השטח מאופיינים במראה מגורגר כקליפת התפוז . חניכיים בריאים הנם בעלי גוון ורוד מט נטול ברק, לעומת חניכיים מודלקים ותפוחים אשר מראם מאופיין במראה בוהק וקיימת נטייה לדימום ואפילו במגע קל של מברשת .

בשלב הראשון ההתחלתי של מחלת החניכיים הנקרא : Gingivitis , נראים החניכיים אדומים ומודלקים. אולם, הדלקת מוגבלת לרקמה הרכה בלבד, ללא מעורבות או הרס של עצם. שלב זה עשוי להיות הפיך באמצעות טיפול שמרני הכולל הסרת אבנית ושיפור גהות הפה.

מהם הסימנים למחלת חניכיים?

הסימנים הקליניים של Gingivitis:

• אודם שולי החניכיים.
• נפיחות של החניכיים ומראה בוהק .
• נטייה לדימום בדר"כ ללא כאב מלווה.

בשלב המתקדם של המחלה Periodontitis, נוצר כיס פתולוגי כתוצאה מחדירת החיידקים אל מתחת החניכיים ומתחיל הרס של רקמת העצם התומכת את השן.

סימנים קליניים של Periodontitis:

• אודם שולי החניכיים.
• נפיחות של החניכיים.
• דימום במגע קל.
• מראה בוהק (ללא המראה הנראה מחוספס ודומה לקליפת תפוז).
• היווצרות כיס פריודונטלי.
• הרס רקמת עצם ( עדות להרס כבר ניכרת בצילום רנטגן).
  
  

.
שמירה על בריאות חניכיים והקפדה על גהות הפה חשובים ולכן מומלץ על:

• הסרת אבנית (הממוצע כפעמיים בשנה).
• ביקור אצל רופא השיניים אחת ל- 1/2 שנה לבדיקה תקופתית.

באם מופיעים הסימנים הבאים:

• חניכיים נפוחים .
• חניכיים אדומים ו/או בוהקים.
• דימום בזמן צחצוח.
• ריח רע מן הפה .
• ניידות שיניים..

יש לפנות לרופא השיניים לבדיקה ובמידת הצורך יפנה הרופא את המתרפא למומחה למחלות חניכיים (פריודונט).

הכותב :

ד"ר עירן פרונט , מומחה למחלות חניכיים .